פרק ט "ויך את המצרי ויטמנהו בחול : " התנהגותו של משה , ומעמדו של הגורם המוסרי דינו של המצרי שונה מדינו של העברי ? ולבסוף , לפי המסורת ההלכתית , האזהרה על שפיכות דמים אינה מותנית במעמד הר סיני , איסור זה כלול בשבע מצוות בני נח ( ראו בבלי סנהדרין , נז ע"א , ( והוא חל על כל בני האדם " שופך דם האדם באדם דמו ישפך" ( בראשית ט , ו ' , ( אם כן , מהי ההצדקה של משה לחרוג מאיסור זה ? אכן , גיתה , שגילה יחס שלילי לדמותו של משה , ראה בהריגת המצרי בידי משה ביטוי לאופיו הגס של משה , והוא מתארו כרצח שפל ( ראו לוי תשנ"ה , עמ' . ( 227 במסגרת פרק זה אנתח את דרכי ההתמודדות של המסורת היהודית עם מכלול שאלות אלו . מבחינה מתודולוגית , אנקוט בנקודת מבט סינכרונית , ואתעלם מההתפתחות ההיסטורית של הפרשנויות השונות . שכן נושא הפרק אינו ההתפתחות ההיסטורית של הרעיונות בסוגיה הנידונה , אלא ניתוח המגמות השונות לאור הדילמה המוסרית שמעמידה התנהגותו של משה . העיון במקורות מלמד שניתן למיין את מכלול החומר בסוגייה הנידונה לשתי מגמות בסיסיות : הראשונה תכונה המגמה הא מורליח , ואילו המגמה השנייה תכונה המגמה המורלית . המגמה הא מ...
אל הספר