א . הטיעון מהתנאים ההכרחיים לציווי האל ההנחה הבסיסית של טיעון זה היא , שאין טעם לכך שהאל יצווה על חברה שאינה מקיימת את הנורמות השכליות היסודיות , שכן האל דורש סוג של שלימות מסוימת המהווה תנאי לכך שהוא יצווה . ברוח ואת כותב יהודה הלוי -.כי התורה האלוהית לא תשלם כי אם לאחר שלמות החקה החברתית והשכלית ... ואיש החסר כל אלה מה לו כי יביא קרבנות או יקים מצוות השבת והמילה ( ספר הכוזרי , מאמר שני , מח \( השאלה היא מהן ההנמקות לכך שהאל לא יצווה על חברה שלא מתממש בה החוק הטבעי ? מדוע לא להניח שהצו האלוהי הוא המכונן את מכלול החובות וההסדרים המאפשרים את הקיום האנושי ? ניתן להצביע לפחות על שני טעמים לכך : ראשית חברה אנושית שאינה מממשת נורמות כה יסודיות של הקיום האנושי אינה ראויה לקבל את התורה . טיעון מעין זה פיתח , כפי שכבר ראינו , רבנו ניסים גאון המניח , באופן אימפליציטי , שמאחר והאל ברא את האדם ומעוניין בקיומו , הוא העניק לו את ההכרה השכלית שתאפשר לו להכיר בנורמות הבסיסיות ההכרחיות לקיום האנושי . לפיכך הוא קובע . כי כל המצוות שהן תלויין בסברא ובאובנתא דליבא כבר הכל מתחייבים בהן מן היום אשר ברא אל...
אל הספר