נשים בקרב עולים מאתיופיה עלייה זו היא עליית מצוקה מן העולם השלישי , ממדינה מסורתית . גם כאן היהודים הושפעו מהחברה שבקרבה ישבו , וספגו ממנהגי המקום . בדומה לעלייה מרוסיה גם העלייה מאתיופיה נחלקת לשתי קבוצות : מהכפר ומהעיר . העלייה הכפרית מאופיינת בסממנים מסורתיים , כמו ריבוי ילדים וחלוקת תפקידים קשיחה . האב הוא ראש המשפחה והאישה אמורה לשרתו ולטפל בילדים . היחסים בין הבעל לאשתו נבעו ממבנה המשפחה הפטריארכלי . האשה פנתה אל בעלה בשם אדון ולא בשמו . היא שירתה אותו , בישלה , ניקתה , גידלה את הילדים , ולאחר עבודות הבית הלכה לשדה לעזור לו . היא רחצה את רגליו בשובו מהעבודה , והוא היה יכול להכותה בגין כל עילה , כדבר מובן מאליו . חיי הקהילה סבבו סביב יסודות הטוהרה והטומאה . הנערה הוכשרה לנישואין כבר בגיל . 12 לעומת זאת , העולים העירונים היו חשופים למוסדות החברה והמשפט , כגון משטרה , עובדים סוציאלים , בתי המשפט ועוד , ובני הקהילה יכלו לשטוח את תלונותיהם בפני מוסדות אלו . בכפרים המרוחקים מן העיר נוצר מוסד ה"שמגלה , " שיישב סכסוכים בנושאים שונים . מירב עבודתו הייתה יישוב סכסוכים בין בני זוג . שמגלות ...
אל הספר