פרק רביעי בית הכנסת במהלך התקופה ההלניסטית התפתח בית הכנםת כמוסד ייחודי הן בארץ ישראל והן בגולה , אף שמקורו המדויק לוט בערפל . הוא פעל בראש ובראשונה כמרכז קהילתי , כפי שעולה משמו , הן בעברית ( בית כנסת ) והן ביוונית . ( ouvayoyyfi ) המקורות הספרותיים והמקורות הארכיאולוגיים מעידים שכבר במאה הראשונה הפך בית הכנםת למוסד אוניברסלי , שמילא תפקיד חשוב בחיי הקהילה היהודית בכל האימפריה הרומית , אולי לבד מבירושלים , שבה הוסיפו המקדש והר הבית לשמש מרכז ' . מבחינה ארכיאולוגית ידועים רק מבנים מעטים מלפני שנת 70 ששימשו בתי כנסת ; בארץ ישראל - בגמלא , במצדה ובהרודיון ( וכנראה גם בקריית ספר על יד מודיעין , ( ומחוצה לה - באי ךלום . ואולם , החל בתקופה הרומית והביזאנטית עולה מספרם בשיעור עצום ( איור . ( 19 מעל מאה בתי כנםת נתגלו בארץ ישראל בלבד , ולפחות שלושה עשר בתפוצות - מדורא אירופום במזרח ועד לאלכה ( Elche ) שבספרד במערב . קרוב לחמש מאות כתובות הגיעו אלינו מבתי כנסת או שעוסקות במכובדיו , והן נכתבו לאורך כל העת העתיקה , מן התקופה ההלניסטית במצרים ועד לשלהי העת העתיקה . כמקום מפגש של הקהילה , היו לבי...
אל הספר