חמדה בן יהודה חמדה בן יהודה היתה בנעוריה רחוקה מיהדות ולא כל שכן מציונות . אמנם אביה , ש"נ יונאס , היה משכיל עברי , ואחותה הגדולה דבורה נישאה לחובב ציון , שעתיד להחיות את הדיבור העברי בארץ ישראל — אליעזר בן יהודה ; אבל היא עצמה קיבלה חינוך כללי , ולאחר שסיימה את הגמנסיה במוסקבה , המשיכה בלימודי הכימיה בבית המדרש לנשים למדעי הטבע . התפנית הלא נצפית בחייה חלה עם מות אחותה דבורה ב . 1892 חמדה היתה אז בשנתה העשרים ( ילידת 1873 ז ועם כל מעורבותה בחיי הסטודנטים , בתרבות הרוסית , וברכישת השכלה גבוהה , עזבה הכל כדי ללכת לארץ רחוקה ונחשלת , להינשא לבן יהודה , שהיה חולה שחפת ומבוגר ממנה בחמש עשרה שנה , ולשקם את המשפחה ( אחותה הותירה אחריה חמישה ילדים קטנים , ששלושה מהם נפטרו לאחר מותה במגיפה . ( חמדה פגשה בבן יהודה בקושטא , ושם נישאו . כבר בפגישתם הראשונה החל בן יהודה ללמד אותה עברית : כאשר ניסתה לפתוח את המזוודה שלה , אחז בן יהודה במפתח והורה לה "זה מפתח דו חמדה בן יהודה מצאה סמליות רבה בלמידת מילה זו דווקא כמילה הראשונה , בציינה ש"מפתח" זה היה לא רק מפתח ללימוד השפה החדשה , אלא מפתח לחייה ה...
אל הספר