נפילת בורייה באותו ערב עמדה מנקוסה לנפול לידינו כפרי בשל , והנה הגיעתנו הידיעה שהאיטלקים מתכוננים לפנות את בורייה . ההכנות לפינוי צבא עצום כל כך לא יכלו , כמובן , להישאר בגדר סוד . מעניין , שהידיעה הבטוחה הראשונה על פינויה הצפוי של בורייה הגיעה אלינו מחרטום . הבריטים "שברו" את הצופן של האיטלקים , וקראו את כל התשדורות שהועברו בין הגנרל נאזי ( בגונדר ) לבין בורייה ודברה מרקוס . וינגייט החליט מייד לצאת את מנקוסה , שהייתה בקו הנסיגה הישר של האויב , כדי שלא ירמוס אותנו בדרכו ; תכניתו הייתה להתרחק מרחק מה מן הכביש כלפי צפון , ולהמתין עד שיעבור מחנה האויב — ואז לצאת ולזנב בו . אלא שכאן נתעוררה שאלה של כבוד . עזאז קבאדה , בא כוחו של הקיסר , בא וטען בפני המפקד : "הנה פתחת בהתקפה על בורייה וחדלת . עכשיו ניסית כוחך במקום קטן כמנקוסה , ושוב הינך נסוג . האתיופים יאמרו שאין לך כוח לעשות דבר ויעברו שוב לצד האיטלקים " ! ואמנם , קשה היה לקוות שהאתיופים ידעו להעריך כראוי את תכסיסי הגרילה — אשר הכלל "פגע וברח" הוא אחד מיסודותיהם . וינגייט החליט אפוא להישאר עם שתי מחלקות במנקוסה עד למחרת בבוקר . הכוח העיק...
אל הספר