חזרה לחיל התותחנים וינגייט חזר מסודן והשקיע עצמו בבעיות הטכניות של הארטילריה , שהגיעה עתה לעידן המיכון . כל אחד מהקצינים נדרש ללמוד מחדש דברים רבים ; בעניין זה לא היה הבדל בינו לבין אלה שנשארו באנגליה . הכול ראו במעבר מסוסים לרכב מנועי דבר מאוס — אבל הכרחי . וינגייט הוצב ליחידה במחנה בולפורד ונשאר בה שנתיים וחצי . הוא חזר להיות " מר" ( הפנייה המקובלת בצבא הבריטי לסגן משנה ולסגן , ( מאחר שדרגתו הזמנית כסרן ניטלה ממנו עם שובו מסודן . קצינים בדרגות גבוהות יותר כונו על פי דרגותיהם — סרן פלוני , רב סרן אלמוני וכדומה . וינגייט , שהיה עתה הסגן הבכיר ביחידה , שימש גם כקצין הכלכלה שלה . כדרכו , הנהיג כל מיני חידושים : הכריח את החיילים לאכול יותר ירקות ופידות — ולא רק בשר ונקניקיות , מחית תפוחי אדמה ופודינג שוקולד כמקובל . הוא אף יצא לקורס צבאי בענייני בישול . בסוף 1935 חל שינוי יסודי בשירותו הצבאי — הוא מונה שליש בגדוד ארטילריה , במסגרת הצבא הטריטוריאלי ( כוחות המילואים , ( והוצב בעיר התעשייה שפילד . תעשיית הפלדה המקומית התחילה אז לצאת ממשבר כלכלי עמוק , אולם עדיין רבים היו בה מחוסרי עבודה , ו...
אל הספר