כ' באייר תש" ח 29 ) במאי ( 1948 נים ולא נים שכבתי עד 4 אחרי חצות הלילה , ומוחי מלא הדים דחוסים של פצצות וקולות תותחים קרובים ורחוקים . שריקות הכדורים נשמעו בחוץ וחרדת הקרב , שפרץ עם חשיבה , לא פסקה עד שחר . לסוף נרדמתי . וכשהקיצותי דומה הייתי על עצמי כאילו עליתי מתוך נבכי אופל על דבשתו של גל מתרומם . כל יום נראה לי כגל חדש הנושא אותנו קצת הלאה ומונענו מרדת תהומה . ספינתנו נטרפת ואין לנו תקווה אלא לחתור אל החוף , אבל החוף עודנו רחוק למדי ואין בנו כוח רב לשחות . אבל גל אחר גל בא , כגוש מאיר , ונושא אותנו על גבו לקרבנו מעט אל חוף ההצלה . הנה האיר גל חדש — בוקר טוב ! מימי לא קידמתי בברכה את מרוץ הזמן וחליפתו במידה כזאת , כבימים אלה שטובם היחיד הוא בזה שהם עוברים — בלי הביא נזק . הבוקר פשטה שמועה כי המצב בעיר העתיקה הוא 'חמור מאוד . ' שלשום בלילה עשו כוחותינו ניסיון לפרוץ לתוך העיר , אך לא הצליחו . אבל אתמול כבשנו את המנזר הצרפתי בקריית יערים ( אבו גוש ) החולש על כל הסביבה ממערב לירושלים . אני משער כי יש בזה כדי להקל על בל הסביבה , עד לקריית ענבים . אתמול בבוקר — יום ו , ' י"ט באייר — נכנע...
אל הספר