ההפגזות וההטרדות באביב _תש"ח ממארס 1948 ואילך החריפו התקריות . את כל תסכולם כלפי השכונה ה'בלתי נכבשת' פרקו הערבים על ידי ירי יומיומי , שהתעצם והלך . המגינים היו מגיבים מדי פעם בצליפה מכוונת לעבר עמדות הירי הערביות , וגם זאת בלא ירי אוטומטי , מחשש להחרמת מקלע הברן היחיד . כל אותה עת גם בעתידי הצלפים הדליל , המשיכה התחבורה הערבית לזרום כלא הפרעה כמעט בכביש , העובר מתחת לעמדות המגינים , שכן התמיד החשש שהבריטים יגמלו לשכונה אם ייחסם העורק החשוב ששימש גם אותם . גם מבלעדי זאת גבר הסיוע הבריטי לערבים , ובין השאר הם הציבו תותח בן שתי ליטראות בהר ציון . פגזי התותח , שנורו מטווח של 300-250 מטר , פגעו ישירות בעמדות , ואילולא הביצורים המאסיביים היה הדבר עלול לגרום לנפגעים רבים יותר . ראוי לציין כי רק בודדים נהרגו בשכונה במשך כל אותם חודשים קשים . הערבים ניסו מדי פעם , בעיקר בחשיבה , להסתנן לשכונה אך נתגלו , נורו והונסו במהירות . כשלונותיהם החוזרים ונשנים של הערכים להתקרב לשכונה הביאו אותם למחשבה לפעול בעזרת הנשק שבו היתה להם הצלחה יחסית בקרב על ירושלים : _מכונית תופת . החבלן הערבי פאתי אל כותוב , ...
אל הספר