פרק רביעי ילדות בקיבוץ — בין אוטופיה לדיסטופיה

הסיפורים בשני סוגי השיח שהראיתי בפרק הקודם מציעים שתי חלופות סותרות ; ראיית הילדות בקיבוץ כטובה ביותר האפשרית ( שיח קיבוצי ) , מול אפשרות גרועה למדי של ילדות טראומטית ( שיח פסיכולוגי ) . שתי האפשרויות הנרטיביות ניתנות לניתוח תוך כדי היעזרות במונח ' אוטופיה ' ובניגודו המוחלט — ' דיסטופיה ' . ההבדל בין אוטופיה לדיסטופיה אינו בסוג החברה המתוארת , אלא בקשר שבין היחיד לחברה . ספרות דיסטופית בנויה על הרעיון שאוטופיה ודיסטופיה קרובות מאוד זו לזו , וכל מה שמפריד ביניהן הוא תודעתו של היחיד . כל עוד מתקיימת אינטגרציה מוחלטת של היחיד לחברה מתקיימת אוטופיה , אך ברגע שמצוי בה פרט אחד במצב תודעתי של דיס אינטגרציה , ראיית הסיפור מנקודת מבטו משנה את החברה האוטופית לדיסטופית . בחברה האוטופית אין ליחיד יכולת לבקר את הסדר החברתי , שבעיני כל השותפים בו הוא מושלם . הסדר החברתי מופנם לחלוטין על ידי הפרט , והוא מזדהה עמו בכל לבו . העלילה בספרות דיסטופית מבוססת על היכולת של אינדיווידואל אחד לחרוג מהסדר החברתי ולהתבונן בו בביקורת , יכולת הרפלקסיה המוציאה את הפרט מהקולקטיב משנה באחת את הטוב בעולמות האפשריים לגר...  אל הספר