לימוד הזכות על החלוקה ועל פרנסיה אינו יכול לטשטש את תהליכי השינוי שהחלו בשנות ה - 40 ונמשכו אל שנות ה - 50 ואחריהן , ונגעו הן ליישוב היהודי , שהלך וגדל וצרכיו גדלו , והן לצרתו , שהלכה וגדלה שכן , כאמור , איסוף התרומות לארץ הקודש לא הוקל . אין פלא שמתחילת שנות ה - 50 גבר קולם של שלושת עורכי העיתונים הנזכרים ( בניש , פיליפסון וליסר ) , שהיו מסורים ומחוייבים לשלום היישוב היהודי בארץ וחתרו לשינוי השיטה ולשיקום כלכלי של היישוב . משולש עיתונאי זה השפיע על הדיון הציבורי ועל התגברות הקולות הקוראים לפרודוקטיביזציה . בניש , ליסר ופיליפסון טמנו את הזרע , שעתיד יהיה לנבוט בשנות החמישים ולהעיר את זאקס מקיפאון שנות ה - . 40 על השינויים המופלגים שחלו בעולם הפילנטרופיה , שהיישוב ניזון ממנו , לצד השינויים בקצב גידולו של היישוב בארץ ישראל , כותב בן גדליה : הפילנתרופיה של שנות ה - 50 הייתה שונה מזו שקדמה לה ] ... ] כי פחתה והלכה תודעת מעמדם של יושבי הארץ כשליחי יהדות הגולה וכמקיימי השותפות בין יששכר וזבולון , והלכה וגברה הסתכלות הפילנתרופים היהודים על אחיהם בא״י כעל מקרי סעד הזקוקים לתמיכה כספית ומוסרית ...
אל הספר