הפוליטיות בעקבות החלטת החלוקה ותקריות האש הגוברות . רקח הציג בישיבה את דעתו של פרקש , שסבר כי האוניברסיטה צריכה להסדיר את יחסיה עם מכון ויצמן ברחובות לא באמצעות מחאות פומביות שיביאו להתערבות פוליטית וציבורית שתעורר מתח מיותר , אלא במשא ומתן פנימי על חלוקת העבודה המדעית בין שני המוסדות . למעשה הוא קרא לשיתוף פעולה מוסדי הדוק ביניהם . שלמה גינצברג , בנו של אחד העם שהיה מזכיר האוניברסיטה בראשיתה , התנגד להידוק הקשרים המוסדיים עם מכון ויצמן . לדעתו משא ומתן מסוג זה עלול להוביל להטלת מעמסה כספית נוספת על האוניברסיטה מבלי להביא לה תועלת . גינצברג גרס כי יש להסכים לשיתוף פעולה מדעי עם המכון ואף חייב אפשרות שחוקרים בכירים ישתלמו בו בתחומי ידע מסוימים , כפי שהדבר קורה ביחס לתלמידי מחקר , אולם הוא התנגד לכל קשר ניהולי עם המכון , מאחר שמעבר לעול הכספי הוא ' עלול לסכן את מעמדה של הפקולטה למדעי הטבע שלנו ' . ב 8 בפברואר כתב סנטור לפרופסור נורמן בנטוויץ ' והתלונן על המתח ששורר מאז 1945 בין שני המוסדות בנושא גיוס התרומות . הוא טען כי התחרות החריפה ונטולת הגבולות הזו מובילה לאנרכיה ולא תוכל להימשך זמ...
אל הספר