תחילתה של כל שנה אזרחית היתה קשה מנשוא עבור אנה היילמן . מדי שנה החזיר אותה התאריך הזה אל 5 בינואר , 1945 היום אשר - כלשונה - כילה חלק ניכר מחייה , היום שבו היתה עדה לתלייתה של אחותה , אסתר ( אסטושיה ) וייסבלום . את השבועות שלאחר מכן , סיפרה היילמן , היא אינה זוכרת . " הייתי היסטרית לאחר מה שקרה לאסטושיה ורק הודות לעזרתן של מרתה ובנות אחרות הצלחתי להחזיק מעמד " . אסטושיה היתה נתונה באותם ימים לחקירותיהם האכזריות של אנשי " המחלקה הפוליטית " ( הגסטפו ) באושוויץ , והיה ברור שגורלה נחרץ . אשמתה : הברחת אבק שריפה ששימש את אנשי הזונדרקומנדו במרידתם . איננו יודעים כיצד גילו הגרמנים שברשות המורדים היה אבק שריפה . ברור כמעט לגמרי שהמורדים לא השתמשו בו , שכן תא גזים 4 הוצת ויתר תאי הגזים לא נפגעו . כפי שראינו בפרק הקודם , שלמה דרגון ודוד ננצל דאגו להיפטר מאבק השריפה שהיה ברשותם . ייתכן שהיה עוד חומר נפץ שעליו לא ידעו , ייתכן שחלקו הוטמן בתא גזים 4 והתגלה בין הריסותיו . בכל מקרה , הגרמנים הגיעו במהירות למסקנה הנכונה ולפיה המקור האפשרי היחיד של אבק השריפה הוא בבית החרושת אוניון . ואולם לפי ספירת מ...
אל הספר