על הנואף כל אשם . האיש את אשתו יענוש ויעשה לה כטוב בעיניו לעשות " ( . ( 14 גם בחוקים נוספים העונש תלוי בידיעת הגבר הנואף אם שכב עם אישה נשואה אם לאו . כנראה זה הבסיס לדין מוות גם לגבר בחוקי חמורבי . ההבדל הוא שבחוקי חמורבי האישה היא היוזמת , ובחוקי אשור - היוזמה לניאוף מיוחסת לגבר . אלה הם חוקי מעבר מייחוס הניאוף לאישה לייחוסו לגבר . עצם הגבלת הניאוף בחוק האשורי רק לגבי אישה נשואה , וההיתר לגבר נשוי לקיים יחסי מין עם כל אישה אחרת , מעיד על השינוי במשמעות הניאוף . ניאוף אישה נשואה הוא פגיעה ברכוש הבעל . ומצד הגבר - ניאוף הוא איום על זרעו של הבעל . גם היוונים ראו בגבר את האחראי לניאוף , ובגלל אותו איום . אריסטו טען כי האישה צריכה להבשיל את זרע הבעל כדי ליצור אזרח יווני לפוליס . הדעה היתה כי הצורך לשלוט בנשים נועד להבטיח שילדו לגברים הנכונים . שמירה על זרעו של הגבר הנכון ( אזרח הפוליס ) הכתיבה את כליאת הנשים במדור מיוחד לנשים , שבו שהו עד שאביהן השיא אותן . את העונש על ניאוף קיבלו הגברים ביוון גם אם הנשים היו היוזמות , מכיוון שנשים נתפסו כלא בוגרות מבחינה רוחנית , מי שאינן יודעות להבחין ב...
אל הספר