כבר מגיל צעיר מאוד מועבר לנו בשלל דרכים המסר שנשים , מעצם טבען , רוצות להיות אימה וֹ ת . שוב ושוב נאמר שאם את אשה , משמע שתרצי בכל מאודך להפוך לא ֵם ושגם תהפכי לא ֵם בשלב זה או אחר בחיים . מסר חד - משמעי זה נשען בין היתר על הצמדה עקשנית בין נשים לגופן ובין נשים ל " טבע " . אנחנו מזוהות עם ה " טבע " מתוקף קיומו של גוף מדמם , מתעבר , ה רֵ ה , יולד ומיניק באופן שמקושר לחייתי שנתפש כשלילי ; וגופנו נשפט בהתאם ליכולתו ולאי - יכולתו להיות בהיריון , משל יכולתנו ללדת היא העובדה המכרעת ביותר בחיינו , שמצדיקה את עצם קיומנו . זיהוי ושיפוט אלה לוכדים אותנו ברשתו של ה " טבע " . אנו נתפשות כ " א ֵם כל חי " , כמי שנשטפות בזרם החיים , במחזור התחדשותו של המין האנושי , כחוליה ביולוגית בשרשרת דורות אינסופית . ההנחה המובנת מאליה היא שהאנטומיה שלנו , בעלת פוטנציאל הרבייה , מקבלת ערך ממשי ומוסרי שמחייב אותנו להיות אימה וֹ ת , משל גופנו נחתם בעור שבו אנחנו כלואות ללא שליטה , באופן סביל ודטרמיניסטי שאינו מאפשר לנו להכריע אחרת .
אל הספר