לאחרונה התגלגל לידי ספר נפלא בשם 500 " דיוקנאות עצמיים " בהוצאת פיידון , לונדון . הספר עצמו לא חדש , בן שתים ‑ עשרה , אבל לידי התגלגל רק עכשיו . הוא מתחיל למרבה הפלא בתבליט מצרי מלפני כ 4 , 400 ‑ שנה , המתאר קרב על נהר והאמן עצמו כורע בסירה , ונחתם ב " ספרמיני " ( זרעים קטנים ) של האיטלקי מאוריציו קאטלאן משנת , 1997 אינסטלציה של חמש מאות ראשים שכל אחד מהם גודלו כעשרה ס " מ ולכולם פרצוף אחד : דיוקנו העצמי של האמן . בין שניים אלה משתרעת גלריה מרהיבה של דיוקנאות עצמיים משלל ארצות בסדר כרונולוגי : ביניהם שמות ידועים כלאונרדו ומיכלאנג ' לו , דירר ורמברנדט , ואן ‑ גוך ובייקון , וביניהם שמות פחות ידועים או אף עלומי שם וחסרי תאריך . שני הקצוות - האמן כדמות אחת בהקשר רחב של קרב על נהר , ולעומתו האמן שראשו מוכפל חמש מאות פעם בלא הקשר כלשהו - הצטיירו לי כראשיתו וסופו של תהליך גדול ומקיף . כמי שעוסק בספרות ולא באמנות הרגשתי שיש השלכות מעניינות לתהליך הזה בתחום שלי . שאלתי את עצמי מיהו הסופר או המשורר המצמצם את עצמו לחלק אחד מהקשר רחב , ומיהו הסופר / משורר המכפיל את עצמו חמש מאות פעם ומזריע ב " ספר...
אל הספר