שש פעמים נדרשו ממשלות ישראל להחליט על שחרור מחבלים ואסירים בין . 1998 › ל 1979 מפעם לפעם גדל מספר המשוחררים - והתמורה קטנה : לא רק חיילים ושבויים , אלא גם גופות , חלקי גופות - ואפילו שחרור מחבלים " עם דם על הידיים " כמחווה לרשות הפלסטינית מילואימניק אלמוני מגבעת אולגה , אברהם עמרם , שינה באופן בלתי - הפיך את המדיניות של ממשלות ישראל בתחום שהבחירה בו היא תמיד בין הרע לגרוע יותר או לגרוע עוד יותר . למען האמת , היתה זו אמו , מנטה עמרם . עמרם נפל במבצע ליטני בשבי " החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית " של אחמד ג ' יבריל . ארבעה חיילים שהיו איתו - נהרגו . אחד הצליח להימלט . אחרי למעלה מ 11 - חודשים , בחודש מרס , 1979 הסכימה הממשלה לשחרר 76 מחבלים תמורת החזרתו הביתה של עמרם . איש לא שם לב שכדור שלג מתחיל להתגלגל . הרקע ב 11 - באפריל 1974 בוצע לראשונה פיגוע חבלני ביישוב עירוני בישראל . שלושה מחבלים שחדרו מלבנון עברו מדירה לדירה בשני בניינים ברחוב יהודה הלוי בקריית שמונה , ורצחו 18 ישראלים . חודש מאוחר יותר התרחש הטבח במעלות . שלושה מחבלים שוב חדרו מלבנון , רצחו ארבעה בני אדם ואז השתלטו...
אל הספר