הקרבות היו בעיצומם בכל החזיתות כאשר הממשלה התכנסה , ב 8 › ביוני , 1967 לדון בהצעה לספח את מזרח ירושלים . אלא ש " מזרח ירושלים" כלל עוד 28 כפרים , שכונות מרוחקות , מחנות פליטים וגם שדה תעופה בינלאומי , שמעולם לא היו חלק מהעיר . האופוריה והמשיחיות התחרו זו בזו " ירושלים המאוחדת " . " ירושלים השלמה " . " העיר שחוברה לה יחדיו " . " בירת הנצח " . ביטויים נעלים וכינויים נשגבים עוטפים ומרוממים את בירת ישראל ב 50 - השנים האחרונות , ודי קשה לדון באופן רציונלי בהחלטה לאחד את ירושלים . ליתר דיוק : לספח לישראל את מזרח העיר יחד עם שורה של כפרים ושכונות , להגדיל את שטחה ב 200 - אחוז ולהוסיף לאוכלוסייתה 70 אלף אזרחים ירדנים ( בעיר המערבית חיו אז 200 אלף ישראלים ) . האם היה זה מהלך מחושב ומושכל - או פרץ של התלהבות אמוציונלית , גאולית וכמעט משיחית , בימים של שכרון חושים ? כך או כך , המרחב העצום הקרוי ירושלים רבתי כולל היום 28 כפרים ערביים , עוינים ברובם . מתגוררים בהם כ 300 - אלף פלסטינים בעלי תעודות זהות ישראליות , עם מעמד אנומלי : הם תושבי ישראל ואזרחי ירדן ( או נטולי אזרחות ) , וחלקם עוינים למדינת י...
אל הספר