אחד המעשים המתארים את התקופה הראשונה בקביעת מעמדם של חכמי הדור השני עוסק במפגש פנים אל פנים בין שניים מממשיכי דרכו של שמואל - רב יהודה ורב נחמן - ובמאבק נסתר בין שני מרכזי התורה נהרדעא ופומבדיתא . את ראשית המעשה ראינו בפרק על רב יהודה , כאשר אדם אחד מנהרדעא הגיע לפומבדיתא וביקש לקנות בשר , וכשהתבקש להמתין הגיב בכינוי גנאי כלפי רב יהודה . כאשר הדברים הגיעו לאוזני רב יהודה , הוא הוציא שופר ונידה את האיש . סיפור זה בא להדגים את מה שנמסר בשם שמואל " כל הפוסל במומו פוסל " . כך כאן , אדם המכנה אנשים בשם עבדים - הוא בעצמו עבד . בהקשר של הסוגיה הסיפור יכול היה להסתיים בנקודה זו , אולם אותו אדם קובל על רב יהודה אצל רב נחמן : אזל ההוא אזמניה לדינא לקמיה דרב נחמן , אייתי פיתקא דהזמנא . אזל רב יהודה לקמיה דרב הונא , אמר ליה : איזיל או לא איזיל ? אמר ליה : מיזל לא מיבעי לך למיזל , משום דגברא רבה את , אלא משום יקרא דבי נשיאה קום זיל ( קידושין ע ע " א ) . תרגום : הלך אותו אדם והזמין אותו ( = רב יהודה ) לדין לפני רב נחמן . בא מכתב ההזמנה , הלך רב יהודה לפני רב הונא . אמר לו : אלך או לא אלך ? אמר לו : ...
אל הספר