חתימה

בתחילת העיון קיווינו , כי קיומה של התייחסות רחבה ומקיפה לשאלות מתודולוגיות בחיבוריהם של הרמב " ם והרמב " ן , וההתייחסות המפורטת של הרמב " ן אל הרמב " ם , תאפשר ניתוח מדויק המסתמך על מקורות מוצקים , בלא להסתבך בהשערות המבוססות על קטעי דברים ושברי אמירות . אולם , למעשה התברר כי על אף הבהירות היחסית של המקורות המתודולוגיים , נותר מקום רב להשערות בדבר המשמעות הפילוסופית והתאולוגית שלהם . על כך יעידו ההסברים הרבים שניתנו בפרשנות ובמחקר לפרטים שונים במשנותיהם של הרמב " ם והרמב " ן . במידה מסוימת התממש החשש שנזכר במבוא , בדבר הבעייתיות הקיימת בקישור בין המערכת ההלכתית , שהיא בעלת חוקיות משלה , לבין ההסבר המטא - הלכתי , התלוי במידה רבה בפרשנות שלנו . שוב ושוב נתקלנו בקושי להוכיח בוודאות שהסבר מסויים הוא אכן ההסבר הנכון . למעשה , באמצעות מחקר זה גופו , התנסינו בבעיית המסורת והחידוש שהיא אחד ממוקדיו : עד כמה החידוש , הפיתוח וההיסק שלנו יכול להיחשב כנמצא בוודאות בתוך ה ' מסורת ' ? האם אותם ' ענפים ' אכן גנוזים ב ' שורשים ' - דבריהם של הרמב " ם והרמב " ן ? דומה כי נאלץ להשלים עם כך שלא נוכל להוכיח...  אל הספר
המכון הגבוה לתורה. אוניברסיטת בר-אילן