ב. נומינליזם וריאליזם

מכאן אנו עוברים לסוגיה נוספת , הקשורה לקודמתה : בפילוסופיה של ההלכה נידונות שתי גישות מרכזיות להבנת מעמדם של המושגים ההלכתיים . בעקבות יוחנן סילמן נכנה אותן : גישה אונטולוגית , או ריאליסטית , מול גישה נורמטיביסטית או נומינליסטית . הגישה האונטולוגית רואה את מושגי ההלכה , דוגמת קדושה , טומאה , איסור וכו ' , כמציאות ממשית שחוקי ההלכה הם בבואה שלה , מעין מדע מטפאיזי המשקף את החוקיות הטבעית בעולם . 320 הגישה החולקת סבורה שמושגי ההלכה אינם דומים לחוקי טבע , אלא לחוקי משפט . הם באים להחיל על המציאות חוקים שונים , ואין הם נגזרים ממנה . 321 320 לכאורה , סוגיה זו תלויה בסוגיית הפוזיטיביזם והמשפט הטבעי . הפוזיטיביזם ינקוט בגישה נומינליסטית , ואילו שיטת המשפט הטבעי תנקוט בגישה ריאליסטית . אולם אין הדבר הכרחי , וקיימות אפשרויות ביניים , לדוגמה : בעל הגישה הפוזיטיביסטית עשוי לסבור שהציווי האלהי משפיע על העולם , ולאחר שציוותה התורה שהמת הוא טמא , נעשתה טומאה זו בעלת ממשות אונטולוגית . כלומר , הטומאה אינה נגזרת מן העולם , אולם היא מעצבת אותו ( הצעה כזו העלה הרב חיים יעקב גולדוויכט , בדבריו בכנס ' ההלכ...  אל הספר
המכון הגבוה לתורה. אוניברסיטת בר-אילן