מקובל לצייר את המבנה ההירארכי של ההלכה בכמעין שלוש קומות , כאשר הקומה העליונה הינה התורה שבכתב , הקומה האמצעית היא התורה שבעל פה והקומה התחתונה והנחותה ביותר מבחינת תוקפה , הינה המנהג . מונחים שונים ניתנו למרכיבים שונים בקומות הללו : דאורייתא , הלכה למשה מסיני , דברי סופרים , דרבנן , מנהג - נהגו העם - נוהגים וכדומה . ואולם הגבולות בין הקומות הללו , לעתים אינם מסומנים בצורה ברורה ואף הקטגוריות עצמן אינן מוגדרות היטב . כך , למשל , תורה שבכתב , או " דאורייתא " איננה בהכרח מה שכתוב בצורה מפורשת בתורה , שהרי פסוקי התורה מתפרשים על ידי חכמים , ולפעמים לא לפי פשוטו של מקרא , כגון " עין תחת עין " , " וקצותה את כפה " , וכו ' . ל " ט מלאכות האסורות בשבת אינן מפורשות ומפורטות בתורה , אלא נלמדות באופנים שונים על ידי חכמים . וישנן גם הלכות שאין להן כל רמז ושורש בתורה , ואף על פי כן הן נחשבות כ " מדאורייתא " . אף ההלכות שנדרשו באמצעות המידות שהתורה נדרשת בהן - מדות שאינן מפורשות במקרא אלא נתקבלו במסורת , ונחלקו חכמים בהגדרתן ובמספרן - אף הן לפי דעות מסוימות נחשבות כבעלות תוקף של " מדאורייתא " . בנוג...
אל הספר