חנן חבר מחמוד כיאל הגישה הרווחת כיום בלימודי התרגום כופרת בתפיסה המסורתית , שרואה בתרגום טקסט משני לעומת המקור , הנעלה עליו . למעשה , הגישה המקובלת כיום הייתה מקובלת כבר בימי הביניים , אז נחשב התרגום ליצירה בזכות עצמה . אבל חשיבותו הלא - פחותה של התרגום לעומת המקור הלכה ודעכה בשלהי ימי הביניים ובראשית הרנסנס , ובוודאי עם המצאת הדפוס והפיכת המחבר לבעלים של הטקסט שלו . לטענת סוזאן באסנט ( Bassnet ) והאריש טריבדי ( , ( Trivedi רעיון עליונותו של המקור צמח בד בבד עם התפשטות הקולוניאליזם , כאשר אירופה החלה להתפשט אל מחוץ לגבולותיה ולהשתלט על טריטוריות חדשות . לעומת זאת , הפוסטקולוניאליזם הביא אתו גישה המעניקה חשיבות לטקסט של התרגום , שכן " מושג התרגום מצליח לבטא יותר מכל מושג אחר את הפעילות המרכזית ואת הדינמיקה הפוליטית של הפוסטקולוניאליזם " , שביסודו נמצאת ההכרה ש " שפות , בדומה למעמדות ולאומות , מתקיימות בתוך היררכיה , כמו התרגום עצמו , שבעבר חשבו עליו במונחים של מקור והעתק נחות " . ביטוי עכשווי מובהק לערעור על עליונות המקור על פני משניות התרגום עולה מדבריו של המשורר והמסאי המקסיקני אוקטבי...
אל הספר