בפעמים הראשונות שהסתכלתי על תמונות של יוגים יושבים משוכלי רגליים ביערות של הודו הרגשתי שאני חייב להסתכל עליהם שוב . שמתי לב למשהו בפנים שלהם . אלה לא היו פנים של אנשים שמבזבזים זמן , אלא של אנשים שיש בידם דבר מה שאני רוצה , על אף שלא ידעתי על קיומו . נמשכתי לזה . הייתה להם נוכחות של עוצמה וכבוד עצמי – והיעדר פחד . ארשת הפנים שלהם הביעה בעיקר שובבות ואהבה או כוח ועוצמה . זה גרם לי לחשוב שהארה היא משהו אמיתי למרות שלא ידעתי מהי בדיוק . הבנתי שהדרך היחידה לגלות מהי תהיה לצלול פנימה לתוך התודעה ולראות מה יצוץ . היה לי ברור שזה לא יתרחש על פני השטח , מבעד למציאות באל . איי .
אל הספר