שנות חיי הראשונות היו שגרתיות למדי , הייתה לי ילדות אופיינית לילד שגדל בצפון מערב ארצות הברית . אבא שלי היה מדען חוקר במחלקה לחקלאות והתמחה בחקר עצים , כך שביליתי לא מעט זמן ביערות . היער הוא מקום קסום בילדות . גדלתי בעיר קטנה , משהו כמו שכונה או שתיים במושגים של עיר גדולה , אבל הכל התרחש בתוך הרדיוס המצומצם הזה שהיה בשבילי עולם ומלואו – החלומות , המשחקים , החברים ; היה לי כל הזמן שבעולם לחלום ולבלות עם חברים . אהבתי לצייר ולרשום ומשום מה חשבתי שכשמתבגרים נאלצים לוותר על ציור ולהתחייב לדברים רציניים יותר , אבל כשהייתי בכיתה ט׳ עברנו לגור באלכסנדריה , וירג׳יניה ושם פגשתי לילה אחד , בחצר ביתה של חברה שלי , נער בשם טובי קילר . תוך כדי שיחה הוא סיפר לי שאבא שלו צייר ( . ( painter בהתחלה חשבתי שלא הבנתי והוא מתכוון לצבע בתים , אבל לאט לאט התחוור לי שהוא מתכוון לאמן פלסטי . אפשר לומר שהשיחה הזאת שינתה את חיי . עד אז הייתי , פחות או יותר , בעניין של מדעים , אבל מאותו רגע ואילך היה לי ברור שמה שאני רוצה זה להיות אמן ולחיות את " חיי האמנות " .
אל הספר