פילון האלכסנדרוני , פילוסוף יהודי מאמין , הבקיא גם בתורתם של היוונים ( פרמנידס , סוקרטס , אפלטון , אריסטו ואחרים ) , הבין וקיבל את הגיונותיהם באשר לתפיסת המציאות , וחיבר בין הלוגיקה האריסטוטלית לעיקרי האמונה היהודית שלו . פילון אימץ את הקטגוריות של אריסטו לפרשנותו על התורה תוך עיגונן בעיקרי האמונה . ב " על עשרת הדיברות " הוא אומר : " אלו השוקדים על תורות הפילוסופיה אומרים שהקטגוריות , כפי שהן קרויות , שבטבע עשר הן בלבד : עצם , איכות , כמות , ביחס למשהו , פעילות , סבילות , להחזיק מצב , ואותן שאי - אפשר בלעדיהן - זמן ומקום . שהרי אין לך דבר שאין לו חלק בהן , כגון אני עצמי יש לי חלק בעצם , כי לקחתי בהשאלה את הדברים המספיקים ביותר לגיבושי " . פילון נאחז בעיקרי האמונה " אנכי ה ' אלהיך " , וכאן ה " עצם " אצל פילון כמו אצל אריסטו , הוא הקטגוריה המכוננת את " מה שהנו " , בעוד שאצל פילון העצם הראשיתי הבלתי נתפס הוא האלוהים , בעוד אצל אריסטו הוא נשאר " דבר " , הקטגוריה המכוננת את " מה שהנו " . מאידך , פילון אוחז ותופס ביתר תשע הקטגוריות להמשגת העצמים הממשיים בעולם התופעות כמו את עצם - עצמו ו " דב...
אל הספר