הקדמה מטרת הפרק , בקו אחד עם התפתחויות מהזמן האחרון בסוציולוגיה ובתיאוריית התרבות , היא להחזיר את האתנוגרפיה לתמונה באמצעות חקירה של חלק מהנושאים העיקריים שיצאו מתוך האתנוגרפיה הפוסטמודרנית והפמיניסטית . חקרי מקרים של צורות מחול , של פרקטיקות מחול ושל אירועי מחול ישמשו לי כבסיס , במטרה להעריך את האתגרים שהם מציבים בפני מחקרים של תצפית משתתפת ( participant observation ) ובפני חקר הגוף . לפיכך , הפרק יסתמך על הפרק הקודם , באמצעות מיקודה של התיאוריה בבעיות הקשורות לניהול של מחקר אמפירי . הדיון יסתמך גם על ה ” ביקורת האתנוגרפית של האתנוגרפיה” בתוך הסוציולוגיה , במטרה לברר חלק מהשאלות החדשות העומדות בפני אתנוגרפי המחול בנוגע לטבעם של התיאור ושל הייצוג , וכן גם של ההנמקה ושל האימות . בתחילה , עליי לתאר בקצרה את מידת השימוש באתנוגרפיה בתוך מדעי החברה וחקר התרבות . סוגים של אתנוגרפיה במהלך שלושים השנים האחרונות בערך , גישות איכותניות ( qualitative ) לחקר העולם החברתי , כדוגמת האתנוגרפיה , החלו יוצאות מהשוליים של המחקר החברתי . את הגידול בפופולריות של המחקר האיכותני אפשר לייחס בין השאר , כמו שמ...
אל הספר