לדמותם של אישי התנ " ך הייתה חשיבות גדולה בעיניהם של חכמי התלמוד , ובפרט להשקפתם על אבות האומה ומייסדי האמונה היהודית . לעתים הם פיתחו דמות מקראית באמצעות העצמה של רעיונות מקראיים , אך לעתים נתנו צביון חדש לדמות מקראית , צביון שאינו במקרא , או אף מנוגד לפשוטו של מקרא , ובכך הם שיקפו תפיסה חדשה ביחס לעבר . לאור זאת כדאי לעיין בדמותו ‘ החדשה ' של אברהם אבינו , כפי שהיא מצטיירת במקורות הבתר – מקראיים , יהודיים ולא – יהודיים . אברהם אבינו מוצג שם בתור אסטרולוג , וספק אם קיימת שיטה טובה יותר להבהרת השוני בתפיסתם של הבריות את העבר . מתברר כי כל אלה שתיארו את אברהם אבינו בתור אסטרולוג , הביעו , לפי תומם , את השקפתם כי היהודים , צאצאי אברהם , מאמינים אף הם באסטרולוגיה . הואיל וגם בארץ – ישראל נזקקו אנשים לרופאים , ורופאים כידוע אינם חניכי אסכולה אחת , אפשר להניח בוודאות שהיו גם רופאים – אסטרולוגים בארץ – ישראל . את זאת אנו למדים מהמסורת התנאית המתייחסת לאברהם אבינו : ר ' לעזר המודעי אומר : איצטגנינות היתה בלבו של אברהם אבינו שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו ; רבי שמעון בן יוחי אומר : אבן טובה...
אל הספר