. 183 § כאשר התחייב אדם לשפות את חברו בגין תביעתו של צד שלישי ( דוגמת מבטח , ( או כאשר ערב כלפיו , במפורש או מכללא , כי הזכות בנכס שהוא מעביר לו נקייה מכל זכות , שעבוד או טענה של צד שלישי ( דוגמת המוכר נכס או המשכיר נכס , ( או כאשר ערב כלפיו לגבי איכותו של הממכר , לאמור , כי אין בו כל פגם ( דוגמת יצרן המוכר סחורתו לקמעונאי , ( תקום למקבל ההתחייבות בכל אחד מן המקרים , משחויב בפסק דין כלפי צד שלישי , העילה לחזור אל המתחייב ולתבוע ממנו שיפוי , כמוסכם ביניהם . תביעתו של מקבל ההתחייבות או הזכאי לשיפוי בכל אחד מן המקרים הללו נשענת על עילה חוזית , קרי : על ההתחייבות שניתנה לו . אך השאלה העולה היא , אם יהא המתחייב לשפות קשור בפסק הדין שניתן בתביעה שבין הצד השלישי לבין הזכאי לשיפוי , באופן שאין הוא רשאי להעלות כלפי האחרון טענות הכופרות או המתכחשות לעצם חבותו או אחריותו של הזכאי לשיפוי כלפי הצד השלישי . נראה , כי התשובה לשאלה זו תהא תלויה קודם כל בחניות החוזה שבין המתחייב לשפות לבין הזכאי לשיפוי . אם קיימת , למשל , תניה מפורשת , שלפיה נוטל על עצמו אחד הצדדים לשפות את חברו בגין כל סכום שיחויב בו ...
אל הספר