פרק 24 למשמעו של ״מרובה בגדים״ (ירו׳ הוריות פ״ג ה״ג, מז ע״ג)

לדעת הירושלמי , הוריות פ״ג ה״ג , ״מרובה בגדים״ הוא התואר שנתכנו בו הכוהנים הגדולים ששימשו בימי בית שני , שמשום היעדרו של שמן המשחה קיבלו את מינויים לא על ידי משיחה , אלא על ידי ריבוי בגדים בלבד . כל מפרשי המשנה נמשכו אחר פירוש זה או פירוש דומה לו , המקדים את גניזת שמן המשחה לסוף ימי בית ראשון , בימי המלך יאשיהו . גם אלו שהבחינו – כגון הרמב״ן – שאין פירוש זה מתיישב עם האמור במקורות שונים , לא פקפקו בפירוש האמור , אלא שלדעתם ״מרובה בגדים״ משמעו גם ממלא מקום זמני של הכוהן הגדול הקבוע , שנפסל לפי שעה . כדי לעמוד על משמעו המקורי של ״מרובה בגדים״ במקורות התלמודיים , נדון כאן גם בכוונתה של המסורת על גניזת שמן המשחה , ובהנחתם של הראשונים כי הכוהנים הגדולים נמשחו רק בשמן המשחה שעשה משה במדבר . לשם כך נעסוק במקורות שונים מדברי תנאים ואמוראים , שנביאם להלן אגב שינויי הנוסחאות הנוגעים לענייננו . במשנה הוריות פ״ג מ״ד ( = מגילה פ״א מ״ט ) שנינו : אין בין כהן המשוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות ואין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה בעניין שני התארים הנזכרים בריש...  אל הספר