להצעתה של סוגיית הבבלי

נראה כי צורתן המקורית של שתי הסוגיות הייתה שונה מזו שהיא לפנינו , והקשיים דלעיל מקורם בשינויים מאוחרים שחלו בהן . סוגיה א , שעניינה בשאלה : ״שבט אחד לרבי יהודה בהוראת ב״ד הגדול מי מייתו שאר שבטים או לא … ״ , כוללת במקורה רק את הברייתא ואת דיוקו של רב אשי . הסוגיה פושטת את בעייתה על פי הברייתא שמפורש בה : ״רבי יהודה אומר שבט שעשה בהוראת בית דינו אותו השבט חייב ושאר כל השבטים פטורין ובהוראת ב״ד הגדול אפילו שאר שבטים חייבים״ . ורב אשי בהתייחסו לברייתא קובע : ״מתניתין נמי דיקא דקתני ועשה אותו השבט על פיהם אותו השבט חייב ושאר כל השבטים פטורין … ״ . אבל הדיון בברייתא ״מה הן מביאין … ״ בסוגיה א מאוחר יותר , ומקורו בסוגיה ב , וכפי שנראה להלן . סוגיה ב המקורית , הדנה בשיטת ר׳ שמעון והשואלת : ״שבט אחד שעשה בהוראת בית דין הגדול לרבי שמעון מי מייתי או לא״ , היא שעוסקת לראשונה בברייתא ״מה הן 58 ראה לעיל , הערה . 17 59 ראה לעיל , הערה . 29 60 ובכי״פ : ״ושאר שבטים מביאין פרים״ . וגם כאן משתקפות שתי הגרסאות : ״פר״ ו״פר פר״ , וראה לעיל , הערה . 2 ובספרי במדבר , שלח , פיסקא קיא , רבו הנוסחאות בדברי ר׳ י...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן