פרק 9 למשמעה של הוראה לעקור את כל הגוף בירושלמי (הוריות פ״א ה״ג, מו ע״א)

עצם ההבחנה היסודית המצויה במשנה הוריות פ״א מ״ג , בין ״הורו בית דין לעקור את כל הגוף ... הרי אלו פטורין״ לבין ״הורו לבטל מקצת ולקיים מקצת חייבין״ – מוסכמת על תנאים ואמוראים ללא כל חולק . אלא שמתוך הדוגמאות להוראה ״לבטל מקצת ולקיים מקצת״ המצויות במקורות התנאיים והאמוראיים ניתן להסיק כי נחלקו הדעות באשר להגדרת ״לעקור את כל הגוף״ ו״לבטל מקצת ולקיים מקצת״ . להלן נדון בחלק מסוגיית הירושלמי הנוגע לפירושה של משנה זו , שהמפרשים ביארוהו על פי הבבלי . אולם , כפי שנראה , הבנת משמעותן המקורית של מימרות האמוראים בסוגיה מצביעה על שתי שיטות חדשות להגדרת המושגים האמורים , שאינן מצויות לא בברייתות ולא בבבלי , ובכך מתברר מגוון הדעות והשיטות שנאמרו לגבי ההבחנה שבמשנה . את הסוגיה נעתיק תוך ציון שינויי הנוסחאות הנוגעים לענייננו . במשנה , הוריות פ״א מ״ג , שנינו : הורו בית דין לעקור את כל הגוף אמרו אין נדה בתורה אין שבת בתורה אין עבודה זרה בתורה הרי אלו פטורין הורו לבטל מקצת ולקיים מקצת הרי אלו חייבין כיצד אמרו יש נדה בתורה אבל הבא על שומרת יום כנגד יום פטור יש שבת בתורה אבל המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים פטו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן