מוגבלות, ביואתיקה וזכויות אדם

אדריאן אש בשנת 1989 אפיינה הפילוסופית הקנדית סוזן ונדל את דיונה של ספרות הביואתיקה בסוגיית המוגבלות בשאלה הזאת : " באילו תנאים מותר או נכון מבחינה מוסרית להרוג אדם מוגבל או להניח לו למות , ומה מידת המוגבלות הצפויה שבגללה מותר או נכון למנוע את לידתו של עובר ? " ( . ( Wendell 1989 , 104 יש באמירה זו תיאור קולע של רבים מהדברים שאמרה הביואתיקה על המוגבלות , והיא תואמת את האופן שבו נתפסת בדרך כלל הביואתיקה בעיניהם של העוסקים בלימודי מוגבלות ובזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות . עם זאת , אף שמנקודת המבט של מודל קבוצת המיעוט או המודל החברתי של המוגבלות יש ברבים ממחקרי הביואתיקה בעיות קשות , הביואתיקה מתמודדת עם נושאים שיש להם חשיבות עמוקה ללימודי המוגבלות ולזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות . יתרה מזו , שאלות מסוימות מתחום הביואתיקה מאתגרות הן את המודל החברתי הן את מודל קבוצת המיעוט של המוגבלות ומאלצות בני אדם לבחון מחדש את ההשלכות של צורות המגוון האנושי מבחינת חברה , מוסר ומדיניות . להלן אסקור את הצמתים העיקריים שבהם נפגשים לימודי המוגבלות עם הביואתיקה ואתאר את הסוגיות המרכזיות שעוררו מחלוקת בין...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד