ענת קינן אם בוחנים את כל המחקרים המופיעים בספר זה , אפשר לראות כי רבים מהם מתאפיינים בבלבול של הנחקרים מזה ובשמרנות שלהם מזה . בספרו הקלסי ההגיונות הסותרים של ההוראה טען צבי לם ) 1973 ) שאת בית הספר מניעים שלושה הגיונות סותרים , ולכן הוא אינו מצליח לפעול כראוי . אני סבורה שדבר דומה קורה בסוגיית החדשנות הפדגוגית – קיימים שני הגיונות סותרים . בעקבות זאת אנחנו מרבים למצוא בקרב סגל מכשירי המורים בלבול , אי - יכולת להגדיר חדשנות פדגוגית מהי והגדרות שונות לחדשנות עבור התנהגויות דומות ) ולהפך ) . כמו כן מכשירי המורים מתקשים לראות בעיני רוחם את בית הספר העתידי או לתפוס את תפקיד המורים בו כשונה מאוד מתפקידם כיום . אפשר לראות בהגיונות הסותרים הללו שני קטבים המושכים את מערכת החינוך כולה לשני כיוונים מנוגדים : מהצד האחד , החברה המודרנית והפוסטמודרנית דורשת חדשנות מתמדת והנהגת שינויים כאורח חיים קבוע ; מהצד האחר , בית הספר בפרט ומערכת החינוך בכלל נוטים במהותם להימנע משינויים הגורמים לזעזועים במערכת . בספרו המרתק קיצור תולדות האנושות יובל נח הררי ) 2011 ) מציג את הסיבות ליצירת השותפות בין הקפיטליזם ...
אל הספר