בספרו הנבל והצל כותב אלחו קרפנטיה ( Alejo Carpentier ) על הרהוריו של קולומבוס בזמן שהוא מחכה לכומר כדי להתוודות לפני מותו . בפרק זמן זה הוא מעלה זיכרונות על חייו ועל התקופה שלפני ואחרי הנסיעה לאמריקה . הרגע שאני מצטטת כאן מעלה את ההתמודדות של הכותב עם התיאור של מקום חדש , מקום לא מוכר למרחבי הדמיון האירופי : היה צריך לתאר ארץ חדשה זו . אבל כאשר ניסיתי לעשות זאת , מצאתי את עצמי במבוכה של מי שצריך לשיים דברים לגמרי שונים מכל אלו המוכרים - דברים שאמורים להיות להם שמות , מכיוון ששום דבר החסר שם אין אפשרות לדמיין אותו , אבל שמות אלו לא היו ידועים לי , ואני עצמי לא הייתי איזה אדם חדש אשר נבחר על ידי בורא כדי לתת שמות לדברים . הייתי יכול כמובן להמציא מילים ; אבל המילה לבד אינה מראה את הדבר , אם הדבר אינו מוכר מקודם . כדי לראות שולחן , כשמישהו אומר שולחן , יש צורך שלשומע יהיה רעיון של שולחן , עם כל תכונותיו ההכרחיות . אבל פה , אל מול הנוף הנהדר שראיתי , רק המילה דקל הייתה בעלת ערך ציורי ( וגם ייצוגי ) , מכיוון שדקלים יש גם באפריקה , ודקלים - אם כי שונים מאלו שפה - יש במקומות רבים , ולכן המילה ...
אל הספר