פרק שביעי רגישות מוסרית ותפיסת מציאות

ראינו בפרקים הקודמים , ששיעורים על מוסר לא יעזרו בפיתוח מחשבה מוסרית , כיוון שזו מקורה ברגש ולא בתודעה . כך , לפי דיואי , מתפתחים כל תהליכי החשיבה המשמעותיים . מחשבה תלויה בראש ובראשונה ברגש הראשוני המאותת על חוסר נחת , וזה תלוי בעניין שיש לאדם במציאות בה הוא מעורב . רגישות מוסרית היא שילוב של רגישות לכאב גופני ורגישות לחוסר הנחת הנובע מהתרחשותן של תוצאות לא צפויות , ולכן שני סוגי רגישות אלו צריכים להיות מפותחים כדי שהרגישות המוסרית תוכל להתפתח . עוד ראינו ששני סוגי הרגישות עליהם מבוססת המחשבה המוסרית אינם מוסריים . להפך , הם אנוכיים להפליא . לכן רצוי לא להכביד על צעירים עם מסרים מוסריים . מסרים אלו מפריעים לילד להתרכז בפעילויות בהן טמון המפתח לפיתוח רגישות מוסרית בעתיד . אם נלחץ על ילדה לחלוק את צעצועיה וממתקיה עם ילדים אחרים , ייתכן מאוד שילדה זו לא תפתח את היכולת להיענות לתחושת חוסר הנחת הנובעת מאי הגשמת מטרותיה ( חוסר נחת שבגילה נובע מהצורך לוותר על הממתק ) , אלא תלמד להתעלם ממנו . התוצאה תהיה הפוכה מהרצוי : עמעום הרגישות המוסרית בעתיד . סיפוק תאוות הגוף והדאגה למטרות השכליות הן מט...  אל הספר