א . מבוא הפער שבין דעת האדם לבין דרכו של האל היה מאז ומקדם בסיס לתהייה ולתסיסה דתית רבה . האמונה בטובו של האל , ביכולתו השלמה ובדרכו הישרה מסולקת העוול , עומדת בבסיס ההכרה הדתית . אמונה זו מאותגרת על ידי התמונה השונה העולה , לפי הבנתו של האדם , ממציאות החיים האנושיים ההיסטוריים ומן התורה הכתובה והמסורה . השאלה התיאולוגית הנוגעת להתנהלות עולמו של הבורא נדונה בלשון מפורשת בכתבי ההוגים הדתיים . שאלת ' הפרשנות הראויה ' זוכה לדיונים מפורשים ועשירים רק בשנים האחרונות . בתורי אחר דרכה של תורה המתגלגלת במהלך הדורות ומשרשרת את המאמץ האנושי להבין את דבר ה ' , גיליתי כי יש מקום להשוואה ולהקבלה בין דרכי ההסבר לשאלת ההשגחה לבין האופנים בהם בחרו פרשני הדורות להתמודד עם שאלת הביאור הנכון למקרא . מאמר זה מבקש למפות את הערוצים המרכזיים לדרכי ההתמודדות על ידי הענקתם בכותרת , תוך הקדשת תשומת לב לאחת הדרכים , שאיננה מובנת מאליה . אולם לשם כך יש להתחיל מן ההתחלה . * הוא איננו מתכחש או לא יכול להתכחש למציאות בה הוא חי — על תמונתה הפיזית על יסודותיה התרבותיים ועל ערכי המוסר שבה . תגובתו מגיעה מן המקום שבו הו...
אל הספר