פסקת ההגבלה שבסעיף 36 לחוקה הקבועה היא אחת הדוגמאות הבולטות להוראה שניסוחה עבר שינוי רב לעומת ניסוחה בחוקה הזמנית . ייתכן שבמצב דברים רגיל לא היה צורך לייחד לכך פרק , אולם העמידה על שינויים אלו וההתחקות אחר התפתחותה של פסקת ההגבלה היא חשובה במיוחד משום שחלק מפרשנות פסקת ההגבלה דהיום מבוסס על פסיקותיו של בית המשפט החוקתי בתקופת הביניים — טרם כניסת החוקה הקבועה לתוקף וכאשר הנוסח הרלוונטי היה זה שבחוקה הזמנית . בנוסף , נדמה שאי אפשר לקיים דיון אמיתי בפסקת ההגבלה מבלי לעמוד על השפעתו של המשפט המשווה על נוסחה ועל פרשנותה . כפי שהוזכר קודם לכן , חוקת דרום אפריקה היא ייחודית בשל ההסתייעות במומחי משפט זרים ובמומחים מקומיים שרכשו את השכלתם מחוץ למדינה . אף שמדובר בנושא מרתק , בשל אופיו של המאמר אתמקד בהשפעות הנוגעות לפסקת ההגבלה בפרט ולא אדון בהשפעות על חלקים אחרים בחוקה . א . מסעיף 33 בחוקה הזמנית ( IC ) לסעיף 36 בחוקה ( FC ) נקודת מוצא טובה להכרת פסקת ההגבלה בדרום אפריקה תהיה עמידה על השינויים המרכזיים שהיא עברה בין החוקה הזמנית של 1993 לחוקה הקבועה של : 1996 ראשית , בחוקה הזמנית היו שתי " דר...
אל הספר