1. גילום (embodiment) של ה"אני" כ"אחר": משה הלוי מביים את "יעקב ורחל" בתאטרון האהל (1928)

משה הלוי ( 1974 - 1895 ) פרש מתאטרון הבימה וייסד בתל אביב בשנת 1925 את תאטרון הפועלים האהל ( נסגר בשנת , ( 1967 שבו הרבה ליצור ולביים מחזות תנ " כיים . ייחודו של הלוי ודמיונו ליוצרים העכשוויים שיידונו בהמשך טמונים לא רק בעצם הבחירה לעבד את סיפורי התנ " ך לתאטרון ובהבנת עומק הקשר בין תאטרון תנ " כי לבין עיסוק בשאלות זהות אקטואליות בהקשר התרבותי הישראלי והפוטנציאל הטמון בו , אלא גם , ובעיקר , בתפיסתו את האירוע התאטרוני ; היסוד הטקסטואלי ביצירותיו הוא רק חלק אחד מתוך מכלול אמצעי הבעה , ובכללם תנועה , מוזיקה ועיצוב חזותי . נהוג לראות בהצגות התאטרון התנ " כי של הלוי , ובייחוד " יעקב ורחל" ( 1928 ) ו " ירמיה " ( , ( 1930 יצירות המדגימות את התזה הרווחת בעניין ייצוג אמנותי של התנ " ך בשנות טרום המדינה — דרך לגשר בין העבר המדומיין לבין הזהות הקולקטיבית המתהווה בארץ – ישראל . כפי שכותבת אניטה שפירא : 37 אלו המחזות התנ " כיים שביים הלוי : יעקב ורחל ( , ( 1928 עיבוד למחזה מאת ניקולה קרשניניקוב שנקרא במקור " בכי רחל " [ הארכיון הישראלי לתאטרון , תיק מספר [; 33 . 1 . 2 ירמיהו ( , ( 1934 מחזה תנ " כי...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר