המכלול העשיר של ערוצי ההנכחה של הרבי שסקרתי בפרקים הקודמים הוא הבסיס של מה שניתן לכנות בהגזמה " הדת המשיחית " , אשר התפתחה בחוגים מסוימים בחב " ד לאחר ג ' בתמוז תשנ " ד , אך הוא אינו ממצה אותה . המיפוי השיטתי של אמצעי ההנכחה נועד בראש ובראשונה לעמוד על ההיבטים הפנומנולוגיים של המערכת הזאת : כיצד חווים החסידים את הרבי הנעלם בחושיהם , כיצד הם מתקשרים אליו וכיצד " חיים " אותו . בשער הזה אדון בהיבטים קוסמולוגיים מרכזיים בעולמם הרוחני של המשיחיסטים , זאת תוך שימת דגש מיוחד על דמותו של הרבי ומעמדו בעיני החסידים . אפתח במה שאני מכנה " שניאורסונצנטריות " - האמונה שהרבי מנהיג את העולם ומנווט את מהלך האירועים בו ; אמשיך בשאלה הטעונה של האלהתו של הרבי המשתלשלת מן האמונה הזאת , ובזיקה לשאלה הזאת אמקד את המבט המחקרי בסיפורי פוריות פלאיים המיוחסים לרבי ; אעבור לדיון בממדים מרחביים וטמפורליים של קדושה ב " דת המשיחית " הממוקדת ברבי ; ואסיים בדיון במעמדו של רבי וירטואלי , נוכח - נפקד , המתוחזק בין היתר באמצעות הקסם של הטכנולוגיה . יש לציין שוב כי אף אחד מאמצעי ההנכחה שתוארו לעיל אינו ייחודי לחב " ד המש...
אל הספר