דיוקנו המרשים של רבי מנחם מנדל שניאורסון , על עיניו הכחולות הנוקבות וזקנו הלבן , נוכח במרחבים הציבוריים והפרטיים בישראל , וכנראה שגם מחוצה לה , יותר מכל דמות רבנית אחרת בדורנו . הבולטות הרבה של תמונות הרבי משתלבת היטב בתרבות הגלובלית העכשווית של דימויים , הנשענת יותר ויותר על אוריינות חזותית גוברת . הפופולריות של תמונות רבנים בקהילות אורתודוקסיות כשלעצמה אינה מפתיעה , שכן הימים שבהם תמונות כאלה היו בבחינת טאבו בקהילות יהודיות מסורתיות חלפו זה מכבר . בדיבר השני - " לא - תעשה לך פסל , וכל - תמונה " - חל בהדרגה כרסום בעולם היהודי בתקופה המודרנית , בייחוד לאחר שהתפשטה טכנולוגיית הצילום בשלהי המאה ה -19 ובמאה ה - . 20 תמונותיהם של רבנים וצדיקים זכו לתפוצה נרחבת בעולם היהודי משום שאפשרו להמחיש ולהפיץ את הכריזמה שלהם ולשמר בחיות את דמותם - גם כאשר היו מרוחקים ולא נגישים . ואולם חב " ד הרחיקה לכת יותר מכל קבוצה אחרת באורתודוקסיה היהודית בשימוש החלוצי והיצירתי שעשתה בתמונות , וכוננה תרבות חזותית מקיפה במהלך כהונתו של הרבי ואחריה . מיה בלקירסקי כץ הציגה באופן מאיר עיניים את ההיסטוריה של השימוש ב...
אל הספר