ה היררכיה

מ י גדול ממי המצוינות היא ערך יסודי בתרבות חכמים . ההצטיינות בלימוד התורה היא משאת הנפש ומרכז החיים של תלמידי החכמים . פירות היצירה של המצוינות ה ם ההון התרבותי שמחזירים אנשי בית המדרש לקהילה . מתוך כך מובן כי תחרות וחתירה להישגיות הן חלק בלתי נפרד מחברת החכמים , שבתודעתם הם כמו עומדים על שלבי סולם - זה למעלה מזה . המיקום הוא דינמי : מקום הישיבה בבית המדרש מעיד על מעמדו של הלומד . ההיררכיה נוכחת במרחב . ראשי הישיבה יכולים לקדם את הלומד לשורה הראשונה או להרחיק אותו לשורה השמינית : ל מחר אותבו הּ בדרא קמא קמי הּ דרבי יוחנן , אמר שמעתתא ולא אקשי , שמעתתא ולא אקשי , אנחתי הּ אחרי שבע דרי עד דאותבי הּ בדרא בתרא . ( בבלי , בבא קמא קיז ע " א ) תרגום : למחרת הושיבוהו בשורה הראשונה . אמר שמועה ולא ה קשה , אמר שמועה לא הקשה . הורידוהו לסוף שבע שורות עד שהושיבוהו בשורה האחרונה . גם ראש הישיבה עצמו אינו חסין מפני ירידה במעמדו . כל חכם מודע בכל רגע למקומו . ב כמה מקומות נחשפת ההיררכיה ומתוארת בפירוש . ההצטיינות אינה מוגבלת למיומנות למדנית ומגיעה למקומות מפתיעים , כמו השוואת היופי או הגודל של איברי גוף ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)