אם היינו קוראים את סיפור הקולוניות שבספר בוחן צדיק רק כחזון משכילי וכאוטופיה בלבד היה חלק זה אמור להיות פסגת הסיפור וזה החותם אותו . ולא כך . פרל ממשיך את סיפור המעשה בגלגולי עובדיה ובתיאור חזרתו ליישוב . נראה אם כן שכשם שהמעבר לארץ ישראל הממשית אינו פתרון לחסידים או לחברה במזרח אירופה כך אין ' ארץ ישראל הקטנה ' פתרון למשכילים או לכלל החברה היהודית . מציאת המקום שבו שוכן ' חסיד האמת ' , בבחינת ' ארץ ישראל הקטנה ' , איננה נקודת השיא אלא נקודת תנופה מחודשת לקראת הבאות . עתה יכול עובדיה להמשיך במסעותיו , לרשום על גבי הלוח את שרואות עיניו ושומעות אוזניו וסוף כל סוף לדעת כיצד נתקבל ספרו בעולם ואם מן הראוי לחבר ספר נוסף בסגנון ספר מגלה טמירין . תיאור המושבות הופך בהקשר זה לנקודת פתיחה לדיון על אודות אפשרות היחיד לתקן את החברה או על אודות תפקיד הצופה המוכיח בשער שנאלץ לזעוק באופן סיזיפי וקולו אינו נשמע . עובדיה חפץ להישאר במושבות ' ולהיות כאחד מהם ' . הוא כותב : ' מעת אשר הכרתי 208 פרל , מגלה טמירין , איגרת קנא . ראו על כך לעיל , סוף פרק שני . 209 קורצוויל , על הסאטירה , עמ ' . 95 - 94 210 די...
אל הספר