נוסח המסורה ונוסח שומרון קובעים בחטיבה זו הפסקים לפני פס ' א ( טקס הבאת הביכורים ) ופס ' יב ( וידוי מעשר ) , ואחרי פס ' טו ( סוף וידוי מעשר ) . חטיבה זו מתמקדת בשני טקסים : טקס הבאת הביכורים , שחלקו העיקרי הוא ' מקרא ביכורים ' , הצהרה של האיכר בהביאו את ביכוריו לבית המקדש ( פס ' א יא ) ו ' וידוי מעשר ' , ההצהרה הנלווית להפרשת ' מעשר עני ' התלת שנתית ( פס ' יב טו ) . ציוויים אלה באים כתוספת לחוקי הביכורים ו ' מעשר עני ' ( שמ ' כג , יט ; לד , כו ; במ ' יח , יב יג ; דב ' יב , ו ; יד , כח כט ; יח , ד ) . ההצהרות יחידאיות , שכן אין דוגמה אחרת בתורה לנוסח קבוע שהאדם הפשוט ( שאיננו כוהן ) חייב לומר דרך קבע לה ' , או לכוהן , לבד מוידוי הזקנים בפרשת עגלה ערופה ( דב ' כא , ז ט ) . הן מהוות מעין פירוש לטקסים והלקח שספר דברים מבקש להקנות לאיכר בזמן שהוא מקיים אותם . אף ששתי ההצהרות שונות באופיין , בהתחשב בטיב הטקס שהן נלוות אליו , יש להן כמה קווים משותפים : כל אחת מהן צריכה להיאמר " לפני ה ' אלהיך " ; כל אחת מתארת את הארץ כ "ארץ זבת חלב ודבש " ; וכל אחת מציינת את הארץ כמתנת ה ' , כקיום הבטחתו לאבו...
אל הספר