עצם הדבר שקיימים הסדרים כה רבים בתחום זכויות האדם , רבים מהם מבוססים על אמנות ורבים כבר הפכו ככל הנראה לכללים של המשפט הבינלאומי המנהגי , עושה שמות בהוראת הסמכות המקומית של מגילת האו " ם , סעיף 7 ) 2 ) ( ראו פרק יב § 12 . 09 להלן ) . אין חולקים על כך שבעבור המדינות שהן צד לכל אמנה ואמנה , העניינים שמסדירה האמנה אינם עוד בתחום הסמכות הפנימית של המדינה . בית הדין הבינלאומי הצהיר כי פרשנותם של מונחים באמנה אינה יכולה להיחשב שאלה שהיא במהותה בגדר הסמכות הפנימית של מדינה : זוהי שאלה של משפט בינלאומי שמעצם טבעה נמצאת במסגרת סמכותו של בית הדין הבינלאומי . ההכרזה לכל באי עולם אינה מכילה כל הוראה בדבר גריעה מן הזכויות , אם כי אפשר להסיק הוראה כזו מסעיף 51 למגילת האו " ם , שעוסק בזכות הטבעית להגנה עצמית . סעיף 4 לאמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות קובע כי בשעת חירום כללית שמאיימת על חיי האומה ועל קיומה הוכרז רשמית , רשאיות המדינות שהן צד לאמנה לנקוט אמצעים שגורעים מהתחייבויותיהן על פי האמנה , במידה שדורשת חומרת המצב , ובלבד שאותם אמצעים לא יהיו בלתי מתיישבים עם התחייבויותיהן האחרות על פי המשפט הב...
אל הספר