החלק האחרון בסעיף 1 ) 38 ) ( ד ) לחוקה נוגע למשנתם של גדולי הסופרים המלומדים אשר לאומות השונות ( The teachings of the most highly qualified publicists of the various nations ) בבחינת אחד המרכיבים של ' אמצעי העזר ' לקביעת כללי המשפט . כתביהם של מלומדי המשפט – ' הדוקטרינה ' ( – ( doctrine אינם משפט פוזיטיבי ואין להם מעמד שווה להחלטות בתי הדין , כי הם אינם תוצר של פעולה ישירה או עקיפה של המדינות ולא נוצרו מכוח סמכותן . מסיבה זו בלבד , תפקידם הוא משני . אין דרך לקבוע מי נחשב לגדול הסופרים המלומדים בכל מדינה שהיא . זהו עניין למיומנות , ידע והערכה של כל שופט ושופט וכל משפטן ומשפטן . לעתים תכופות , עבודת דוקטור שנכתבה בשלב מוקדם בקריירה של מחברה עשויה להביא תועלת , במיוחד בזכות הפירוט המקיף של העובדות , התיעוד והמקורות שדורשות האוניברסיטאות . נדיר למצוא ציטוטים ישירים של מלומדי המשפט בתוך התכתבות דיפלומטית בינלאומית או בהחלטות בינלאומיות . שונה הדבר באשר לחוות דעת של יועצים משפטיים של המדינות ובאשר להחלטות פנים מדינתיות . ציטוט של מלומדים מותר ומקובל בכתבי טענות ובדעת יחיד של שופטים בינלאומיי...
אל הספר