כבר מהיום הראשון הייתי רק בן עשרים ושלוש , תלמיד בישיבת " מרכז הרב " . אחת לשבועיים - שלושה הדרכתי במדרשה ליהדות שביישוב עפרה . בשבתות נהגתי להתפלל בבית כנסת קטן בשכונת קריית משה , " הבית הלבן " קראו לו , בית כנסת מהסוג שכשנכנסת אליו , הורדת את ממוצע הגילים לשמונים וחמש ... היו עוד כמה צעירים שפקדו את המקום , אבל יהודה היה " הקבוע " , חצי - נשיא של בית הכנסת . אט - אט התיידדנו , עד שהגיעה הצעה שהשפיעה על מסלול חיי : יהודה הציע לי להצטרף לצוות המחנכים בתיכון הדתי " הימלפרב " בירושלים . יהודה הוא הרב ד " ר יהודה ברנדס , אישיות יוצאת דופן בעלת הבנה חינוכית ייחודית . יהודה לימד אותי מה כוחה של מתינות , מה ערכה של ראייה רחבה , מה כוחה של הקשבה . הרב יהודה לימד אותי להיות חבר בכמה עולמות . מחד גיסא , היו לו עמדות ' מסורתיות ' , ומטבעות לשון שלקוחות מלב עיירה יהודית מהמאה ה - , 17 ומאידך גיסא , מחשבותיו החדשניות פורצות הדרך , נכונותו לבחון מחדש כל לבנה בבית הספר , אומץ הלב הציבורי שלו לשנות את דעתו מבלי לחשוב מה יאמרו , בנו בתוכי בניין יציב המדגיש שאין צורך להחריב את הישן כדי לבנות את החדש . ...
אל הספר