בפרק הקודם עסקנו בשאלת הפלורליזם , וראינו שבעצם אין לו מובן ביחס לטענות עובדה , ולכל היותר מדובר בספקנות הישנה והטובה . ביחס לטענות ערכיות ניתן אולי לדבר על פלורליזם , לפחות אצל מי שמוכן לקבל רלטיביזם מוסרי , אבל גם כאן ספק אם מי מאיתנו מוכנים להיות שם . בפרק זה אנסה לעמוד על היחס בין סובלנות לפלורליזם , ומתוך כך לשרטט את היחס בין פונדמנטליזם וספקנות לבין סינתטיות , ומה כל אחד מהם אומר על יחסים בין עמדות ודעות שונות . במבט שטחי נראה שהספקנות היא סובלנית ופלורליסטית ואילו הפונדמנטליזם הוא לא זה ולא זה . ומה על הסינתטיות ? מתבקש לומר שהיא כנראה במקום טוב באמצע , קצת סובלנית וקצת פלורליסטית . אבל כפי שנראה , הספקנות והפונדמנטליזם קשורים בעיקר לשאלת הפלורליזם , ואילו שאלת הסובלנות כמעט לא נוגעת להם . כדי לראות זאת , עלינו לעבור דרך ניתוח מושגי של שדה הדיון הזה , להבחין בין המושגים והופעותיהם השונות ולעמוד על היחסים ביניהם . לכאורה כולנו מצפים שהפלורליסט יהיה גם סובלן . אם אתה חושב שהאחר צודק באותה מידה כמוך אז אין סיבה שתנהג כלפיו בחוסר סובלנות , לא ? עם זאת , הסובלנות שייכת לעולם הערכים ....
אל הספר