" כבר ראיתי הרבה חתולים בלי חיוך , " חשבה אליס , " אבל חיוך בלי חתול ! זה הדבר הכי מוזר שראיתי בחיי ! " ( לואיס קרול ) בפרקים הקודמים הצגנו את ריקותו של האנליטי , כלומר את העובדה שטיעון לוגי תקף לא יכול להוסיף לנו מידע חדש על העולם מפני שלעולם הוא מניח את המבוקש . כבר ראינו שהוכחה אינה אלא טיעון לוגי תקף , ולכן הדברים נכונים ביחס לכל הוכחה בכל תחום שהוא . כאשר ראובן מוכיח לשמעון את הטענה X באמצעות טיעון לוגי תקף , שמעון יכול לדעת בוודאות שיש כאן הנחת המבוקש . משמעות הדברים היא שאם הוא לא מסכים עם המסקנה , שיבדוק היטב את ההנחות שעלו במהלך הטיעון . בדרך כלל הוא יגלה שבעצם הוא לא מסכים לפחות לאחת מהן . לפעמים הנקודה שבה הטיעון מניח את המבוקש היא חמקמקה ולא פשוטה לאיתור , אבל כלל יהא נקוט בידכם : היא תמיד שם . אין טיעון לוגי תקף שלא מניח את המבוקש . בגלל חשיבותה של הנקודה הזאת לענייננו , נקדיש את הפרק הזה לשתי דוגמאות פילוסופיות , שבכל אחת מהן מובאת הוכחה תקפה לטענה כלשהי , ובשתיהן נוכל להצביע על הנקודה שבה ההוכחות הללו מניחות את המבוקש . אם לא היינו מוצאים הנחת מבוקש , אז היה עלינו לשער ש...
אל הספר