לאחר הניסיון הכושל לכבוש את עזה במרץ , 1917 החליטו התורכים לייצב קו מעזה לבאר שבע , והקימו לאורכו מערכת אספקת מים . ראנגה , המהנדס שטיפל בנושא המים בסיני עוד קודם , נתמנה לאחראי , היה עליו לספק כ ס 0 ס , 2 קוב מים ליום לקו עזה - באר שבע , בר היו כ 20 , 000 איש ואלפי בהמות . בקידוחים נמצא שמי התהום באזור חוף פלשת הם בעומק של , 70 , 60 רגם 90 מ ' . אפיק פחות בסוח נמצא בעומק של 50 - 20 מ / אשר היה צפוי להתדלדל במהרה . עיקר עיסוקו של ראנגה היה להעמיק את הבארות הקיימות , וליצור מערכת איסוף מים בנביעות שטוחות , כמו ליד תל שריעה , תל נגיילה ותל חסי . בצרות פיתוח הבארות של ראנגה לקחו חלק גם יהודים ; האגרונום זגורודסקי וכן המהנדס בררמר ועוזרו , יעקב מטמון . הקו לא נשאר זמן רב בידי התורכים . בראשית 917 ו הגיע הצבא הבריטי , והתארגן לקראת ההתקפה על עזה ( 25 במרץ . ( 1917 בעקבות כשלון ההתקפה נעצרר הבריטים מדרום לעזה . מצב סטטי זה נוצל להוספת קווי מים מדיר אל בלח עד העמדות ממש . יש לזכור שבפסק זמן זה גדל הכרח לעשר דיביזיות ויותר , באזור תל פרעה רוכז בשלב זה ברח גדול , שקיבל עדיפות במאמץ לספק לר מים...
אל הספר